החלטתם לאמץ לכם בן משפחה חדש - כלב או חתול? מזל טוב!
עכשיו הגיע הזמן להחליט האם לאמץ כלב או חתול חסר בית מעמותה/מהרחוב או האם לרכוש גזעי.
למרות הרשימה הארוכה לכאורה של שיקולים - אתם עלולים לגלות שהדילמה מוכרעת בקלות - דווקא כנגד רכישת בעלי חיים שהורבעו לצורך מכירה:
עניין של בריאות ועמידות. למרות שהשיקולים האחרים מכריעים לא פחות משיקול זה, החלטתי לפתוח דווקא בשיקול מקצועי נטו: גזעים של בעלי חיים הם למעשה ברירה גנטית של תכונותיהם באופן מלאכותי בידי בני אדם, ויש לכך השלכות בריאותיות. לדוגמא, כלב פג או חתול פרסי. גזעים אלה זה סובלים באופן טיפוסי מבעיות מבניות חמורות של מערכת הנשימה, שמתבטאות בבעיות נשימה, לעיתים קשות, עד כדי חירחורים מתמידים תוך כדי נשימה ואסטמה. בעיה זו גורמת לכל הפחות לירידה באיכות החיים. למעשה, כמעט לכל גזע פגמים גנטים משלהם ובדרך כלל בריאות כללית ומערכת חיסונית ירודה. למעשה ההחלטה "להנדס" יצורים חיים מביאה בצד תכונות שכיווננו אליהן - גם בעיות ופגמים שלא התכווננו אליהם.
יתר על כן, הרבעות בתוך הגזע - משמען שמירה על מגוון גנטי מצומצם בתוכו, והן מביאות בכך למשהו שדומה ל"נישואי קרובים" בבני אדם. דבר המביא להתבטאות מוגברת של מחלות גנטיות - ותופעה דומה מתרחשת בקרב גזעי בעלי חיים. עוד דוגמא: בכלבים דלמטיים, שהופכים פופולריים בכל פעם שעולה עוד הפקה של "101 כלבים וגנבים", יש שכיחות גבוהה יחסית של חירשות על בסיס גנטי. למען הסר ספק, הבעיות הללו קיימות אצל כל בעל חיים, לרבות חתולים: נפוצות מוגברת של חירשות, לדוגמא, קיימת אצל חתולים לבנים זכרים. והרשימה עוד ארוכה. בדרך כלל הבחירה בכלב גיזעי זאת בחירה שתעלה ביוקר כתוצאה מביקורים תכופים אצל הוטרינר.
בעלי חיים מעורבים נחשבים עמידים ובריאים יותר, והכף נוטה לטובת אימוץ בעלי חיים לא גזעיים דווקא.
בעלי חיים הם לא מוצר. כלביים גזעייים הגיעו לעולם כתוצאה מייצור ורבייה מכוונת, לעיתים מלאכותית, כאשר המטרה היא אחת- כסף (חשוב להזכיר: אצל גזעים מסויימים העיוות הגנטי שאוזכר בסעיף הקודם הביא לבעיות קשות בהריון ובהמלטה). האימהות הן ה"מכונות" לייצור מוצר, והגורים הם "המוצר". היות וכך, קיימת סכנה מוחשית ששיקולי עלות-תועלת יירמסו את בעלי החיים האלה. המצב הוא לעיתים גרוע עד כדי כך, שרווחתן של האמהות והגורים נפגעים משיקולים כלכליים: הן עלולות לעבור הריונות ולידות רבות והתנאים בבתי הגידול ובחנויות עלולים להיות ירודים
להיות חלק מהפתרון, לא חלק מהבעיה. הסטטיסטיקה האיומה בעולם בכלל - וגם בישראל בפרט - היא שכמות הגורים שנולדים גדולה פי כמה מכמות הבתים המאמצים. היחס המוערך בישראל הוא 1:10, כך שעל כל כלב שמוצא בית - תשעה כלבים מסיימים את חייהם בהמתה יזומה על ידי הרשויות, בהסגרים ובעמותות (רובן ממיתות בעלי חיים שלא מאומצים לאחר פרק זמן קצוב עקב צפיפות, חוסר תקציב, וזרימה מתמדת של בעלי חיים לתוכן) או פשוט - ברחוב. כולנו רואים מידי יום את הסבל של חתולי הרחוב המרובים.
במציאות כזו, אימוץ בעל חיים מעמותה זו מצווה של ממש, הצלת נפש, הפחתת הסבל הכולל של בעלי החיים ונקיטת מעשה לשיפור המצב. לחלופין, עידודה של הרבעה נוספת של כלבים שייתחרו על הבתים המעטים שיש, ויצירת "ביקוש" בשוק בו כלב הוא מוצר - מנציחה את הבעיה. כאשר אתם קונים גזעי אתם מעלים בכך את הביקוש ל"מוצר". מוצר הגורם לסבל רב. אם אימצתם, הביקוש יורד, הייצור יירד, הסבל יירד.
לכל היתרונות לכאורה של בעל חיים גזעי יש פתרון גם כשמאמצים מעורב
א. גודל. אנשים רבים רוצים כלב בגודל מסויים, והם מרגישים שכלב גזעי זה ללכת על בטוח מהבחינה הזו. לדוגמא מישהו שגר בבית יחסית קטן או עם ילדים יעדיף לרוב כלב קטן. הפתרון: אפשר לאמץ כלב שעבר את גיל חצי שנה וכך אפשר להעריך את גודלו הצפוי. בנוסף, המתנדבים בעלי הנסיון בעמותות יוכלו להעריך את גודלו של הכלב בבגרות, ובמקרים שרוצים חוות דעת נוספת אפשר לתאם יום שבו וטרינר יימצא במקום ולהתיעץ עימו לגבי הגודל הצפוי של הכלב.
ב. התנהגות. דאגה נוספת שמעלים אנשים היא שכלב או חתול שיגיע מעמותה או מהרחוב, יתנהג בפראות. בפועל, בעיות התנהגות קיימות גם אצל כלבים וחתולים גזעיים. הפתרון: בכל מקרה של בעיית התנהגות, נביחה מרובה, הריסת רהיטים, תוקפנות, וכדומה - קיימים אנשי מקצוע כגון מאלף מקצועי, או יועצים התנהגותיים שיסייעו לתקן את הבעיות.
ג. "זה גזע מדהים" - ויתר סופרלטיבים. בהמשך לכתוב בסעיף 2, חשוב שכחברה ניפטר מכל הנטיות לייחס ערך מותגי לגזע של כלב, ערך של סטטוס, וכדומה. כל כלב או חתול מיוחד בפני עצמו, ואין באמת סיבה טובה להעדיף גזעי על מעורב. אם כבר סופרלטיבים - אז שלפחות יצא מזה משהו חיובי: אימצתם כלב או חתול מעורבים? הוא יחיד ומיוחד ואין דומה לו בכל העולם!
ד. גזעיים יש גם בעמותות. אם בכל זאת תרצו גזע מסויים אפשר לעיתים למצוא כל מיני כלבים וחתולים גזעיים (גם אם ללא תעודות) בעמותות שכמו אחרים -ננטשו ומאוד זקוקים לכם.
אנא מכם, שאתם באים להוסיף לחייכם כלב או חתול עשו מצווה ואמצו ואל תתרמו לבעיית הריבוי ולתעשיית ההרבעה האכזרית.
זיכרו: בכל מקרה, אימוץ כלב או חתול, זה אימוץ בן משפחה. לגדול עם - ולגדל בעל חיים- זו חוויה מעשירה לכל הנוגעים בדבר - משום שמדובר ביצור חי, מרגיש, ומיוחד. ועם זאת, היות ומדובר ביצור מרגיש, אמצו רק אם אדם מבוגר מתוך המשפחה מסוגל להתחייב לטיפול בבעל חיים, ומתוך הבנה שזו התחייבות ללמעלה מעשר שנים, בעוני ובעושר, בטוב וברע - כמו כל בן משפחה.
